Daf 27b
גְּמָ' סַבְרוּהָ עוֹר אַלְיָה
לִזְרוֹק דָּמוֹ לְמָחָר מִקְצָת דָּמוֹ לְמָחָר לְהַקְטִיר אֵימוּרָיו לְמָחָר אוֹ מִקְצָת אֵימוּרָיו לְמָחָר לֶאֱכוֹל בְּשָׂרוֹ לְמָחָר אוֹ כְּזַיִת מִבְּשָׂרוֹ לְמָחָר אוֹ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה לְמָחָר פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת
Rachi (non traduit)
פיגול וחייבין עליו כרת. האוכלו אפילו בזמנו ענוש כרת ובגמרא יליף לה:
מַתְנִי' הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לִזְרוֹק דָּמוֹ בַּחוּץ אוֹ מִקְצָת דָּמוֹ בַּחוּץ לְהַקְטִיר אֵימוּרָיו בַּחוּץ אוֹ מִקְצָת אֵימוּרָיו בַּחוּץ לֶאֱכוֹל בְּשָׂרוֹ בַּחוּץ אוֹ כְּזַיִת מִבְּשָׂרוֹ בַּחוּץ אוֹ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה בַּחוּץ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת
Rachi (non traduit)
לאכול את בשרו למחר. ליכא לאוקומה בשלמים אלא בתודה וחטאת ואשם דאילו בשלמים מחר זמנו הוא אבל לזרוק דמו או להקטיר אימוריו אפילו בשלמים הוי למחר חוץ לזמנו:
פסול ואין בו כרת. והאוכלו ואפילו בחוץ אין ענוש כרת:
מתני' את הזבח. שלמים או שאר הנאכלין:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹלָה אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים וְהַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ וְהַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה וְהַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה וְהַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן מִנַּיִן
Rachi (non traduit)
מנין. שכיון שעלו לא ירדו:
והטמא ושנשחט. ע''מ להקטיר חוץ לזמנו כו':
...
והיוצא. שיצא בשרה:
והלן. שלן בשרה חוץ למזבח:
אין לי אלא עולה כשרה. תהא על מוקדה כל הלילה עד הבקר:
תָּרֵיץ הָכִי קְטֹרֶת זָרָה שֶׁעָלְתָה לְמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן תֵּרֵד שֶׁאֵין מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין אֶלָּא הָרָאוּי לוֹ וְהַפְּנִימִי בֵּין רָאוּי לוֹ בֵּין שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ מַאי טַעְמָא הַאי רִצְפָּה וְהַאי כְּלֵי שָׁרֵת
Rachi (non traduit)
והאי כלי שרת. ונמשח עם המשכן:
האי רצפה. בבנין אבנים שלא נמשח לפיכך אין קדושתו בזה חמורה:
Tossefoth (non traduit)
האי רצפה והאי כלי שרת. ועדיף מכלי שרת דלא מקדשי פסולין ליקרב ומזבח מקדש:
מֵיתִיבִי קְטֹרֶת זָרָה שֶׁעָלְ[תָ]ה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ תֵּרֵד שֶׁאֵין לְךָ מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין אֶלָּא מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן בְּרָאוּי לוֹ חִיצוֹן אִין פְּנִימִי לָא
Rachi (non traduit)
בראוי לו. לאפוקי קמצים שלא קידשו בכלי הכי מפרש לקמן בפרק המזבח (זבחים דף פג:):
שעלתה לגבי מזבח. קסלקא דעתך דבמזבח הקטרת קאי:
קטרת זרה. קטרת נדבה שלא התיר הכתוב אלא קטרת של ציבור שחרית וערבית:
אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי דָּם דַּחֲזֵי לֵיהּ אֲבָל קוֹמֶץ דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
אבל קומץ דלא חזי כלל. דכתיב (שמות ל':
ט') לא תעלו עליו קטרת זרה ועולה ומנחה אימא אם עלה עליו ירד קמ''ל:
הני מילי דם. שפסול הוא דמקדש הואיל וחזי ליה דם בעלמא כגון דמים הפנימיים:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא הַנִּיתָּנִין בְּפָנִים כּוּ'
Rachi (non traduit)
תנינא הניתנין בחוץ שנתנן בפנים לא ירדו. אבריהם ממזבח ולא פליג ר' יהודה מאי לאו דקלטיה פנימי לדם זה שניתנו עליו ואע''פ שנפסל בכניסתו להיכל משום וכל חטאת אשר יובא מדמה (ויקרא ו':
כ''ג) הוה ליה כנשפך דמה:
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין
Rachi (non traduit)
מקדש פסולין. שאם עלו לא ירדו ואף על גב דלא כתיב קרא אלא בחיצון:
קָתָנֵי מִיהָא הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּקַלְטֵיהּ מִזְבֵּחַ וּשְׁמַע מִינַּהּ לֹא יַאַסְפֶנּוּ
Rachi (non traduit)
מאי טעמא לאו משום דקלטיה מזבח. לקדושי ושמע מינה לענין אסיפה לא יאספנו והא ליכא למימר משום דקסבר שלא במקומו כמקומו דמי ומשום דכיפרה הוא דהא דומיא דשאר זריקות פסולות קתני ליה ומדרבי שמעון היינו טעמא דלא מייתי ליה דאיכא למימר טעמא דרבי שמעון משום דתורת העולה ריבה ואפילו נשפך דמה נמי קאמר דלא ירדו:
קתני מיהת כו'. ולא פליג רבי יהודה לשווינהו כנשפך על הרצפה ונימא ירדו כדאמר ר' יהודה פרט לנשפך דמה ואלמא לאו כנשפך דמה קחשיב ליה:
Tossefoth (non traduit)
לאו משום דקלטיה מזבח וש''מ לא יאספנו. פי' בקונטרס והא ליכא למימר משום דסבר שלא במקומו כמקומו דמי ומשום דכיפרה הוא דהא דומיא דשאר זריקות פסולות קתני לה וקשה דהא בסוף כל הפסולין (לקמן זבחים לו.) מסקינן דר' יהודה אית ליה שלא במקומו כמקומו דמי ונראה לפרש דהאי דקא''ר יהודה כמקומו דמי לא לענין דנתכפר אלא לענין מחשבה דווקא הוי כמקומו דכיון דמהניא הזריקה לענין דאם עלו לא ירדו מהניא נמי שלא לפסול במחשבה ולכך מיד לאלתר כשר ומיהו קשה דא''כ בתר דשני כמקומו דמי מאי קפריך התם מחישב ליתן הניתנין בחוץ בפנים ובפנים בחוץ הא התם נמי קלטי' מזבח דאם עלו לא ירדו וה''ר יוסף מפרש דהכי מייתי סייעתא מ''ט לאו משום דקלטיה מזבח דאפי' בפנים וחוץ קאמר רבי יהודה דקלטיה מזבח אע''ג דפני' ודחוץ לכ''ע לאו כמקומו ואפי' הכי קאמר רבי יהודה דקלטיה מזבח לענין דאם עלו לא ירדו הכי נמי קלטיה מזבח לענין דלא יאספנו ומיהו לא יתכן פי' זה למאי דפרישי' לעיל דמאן דאית ליה כמקומו דמי אפי' בפנים וחוץ קאמר מדפריך לר' יוחנן ואי שלא במקומו לאו כמקומו להוי כנשפך מן הכלי ויאספנו ולשמואל ולריש לקיש לא פריך ורבי חיים בה''ר מרדכי מפ' דמוכח מנתנו בחוץ שנתנו בפנים ולכולי עלמא לאו כמקומו דמי ואין זריקתו כלום לפי שנפסל מקודם שנכנס להיכל ונהי דאין תקנה באסיפה לפי שנפסל קודם הזריקה כ''ש דהוה לן למימר דהוי כנשפך הדם מן הכוס על הרצפה דאמר ר' יהודה תרד דכל זבח שלא נזרק כלל אם עלו אימורין ירדו לר' יהודה ואפי' הכי אמר דקלטיה המזבח לזריקתו ואמרינן לא ירדו ה''ה בניתנין למטה למעלה דאמר ר' יוחנן דלא כמקומו דמי ולא כיפר כלל דנימא דמהניא הזריקה וקלטיה מזבח שלא יאספנו עוד להועיל זריקה אחרת. ברו''ך ע''כ:

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ
Rachi (non traduit)
אמרת. ומעצמך מרבה אני את אלו שהיה פסולן בקדש משבאו לעזרה נפסלו:
מאי ראית. אחד שריבה הכתוב ומיעט ולא פירש לך הכתוב מה ריבה ומה מיעט:
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהָאֶתְנַן וְהַמְּחִיר וְהַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵיפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת
Rachi (non traduit)
רובע ונרבע. על פי עד אחד שמותר להדיוט ואסור לגבוה ונפקי לן מקראי במסכת תמורה בפ' כל האסורין (תמורה דף כח.):
וכן מוקצה ונעבד וטריפה. מוקצה שהקצהו לתקרובת עבודת כוכבים:
כלאים. שור או כשב פרט לכלאים כי יולד פרט ליוצא דופן (חולין דף לח:):
נעבד. שהשתחוה לבהמה:
תַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרַת הָעוֹלָה רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָעוֹלִין שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֹאת הִיא הָעוֹלָה הֲרֵי אֵלּוּ מִיעוּטִין פְּרָט לְנִשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים אִם עָלְתָה תֵּרֵד
Rachi (non traduit)
אף אנן נמי תנינא. דאיתיה לדר' יוחנן דאמר דאיכא דאית ליה לא יאספנו ואע''ג דשלא במקומו לאו כמקומו דמי לענין כפרה לענין אסיפה מיהו קלטיה מזבח:
פרט לנשפך דמה ולשנשחטה בלילה ושיצא דמה. אבל שאר פסולין אם עלו לא ירדו ולקמן בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד:) מפרש טעמא דרבי יהודה דמרבי שאר פסולין ומפיק הנך:
זאת. היא מיעוטא זאת ולא אחרת היא הוי מיעוטא ה''א דהעולה הוי מיעוטא כלומר העולה המיוחדת ולא כולן:
זאת היא העולה. הרי אלו ג' מעוטין לפי שבא המקרא הזה ללמדנו על הפסולין למזבח שעלו דלא ירדו דילפינן מעולה על מוקדה על המזבח כל הלילה משעלה על מוקדה תהא שם כל הלילה לפיכך מיעט לך בו ג' [מעוטין למעט בו ג'] פסולין:
וְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי הַכֹּל מוֹדִין בַּנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה שֶׁלֹּא יַאַסְפֶנּוּ וְכָל שֶׁכֵּן בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה הוֹאִיל וְדָמִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה הֵן בָּאִין לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בַּנִּיתָּנִין לִפְנִים שֶׁנְּתָנָן בְּחוּץ בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן לִפְנִים שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יַאַסְפֶנּוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא יַאַסְפֶנּוּ
Rachi (non traduit)
ורבי שמעון אומר לא יאספנו. שהרי לשם מזבח היה ראוי והרי בא לשום מזבח:
שרבי יוסי אומר יאספנו. דכיון דלמזבח זה לא היה ראוי לא קלטיה כלל:
וכל שכן בניתנין למעלה שנתנן למטה. דקרובה היא למתנה גמורה שהרי דמים העליונים למטה הן שותתין ויורדין הלכך האי דם סופו לירד למטה היה ראוי וכי יהביה למטה קלטיה מזבח מלאוספו ולחזור וליתנו למעלה:
בניתנין למטה שנתנן למעלה שלא יאספנו. דהואיל וניתן במזבח הראוי לו לא הוי כנשפך על הרצפה דקלטיה מזבח לאפוקי מכלל זריקה במקום אחר:
ורב חסדא אמר אבימי הכל מודים. ר' יוסי ור''ש:
וּמִשְׁנָתֵינוּ כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר לֹא יַאַסְפֶנּוּ
and our Mishnah agrees with the view that he must not re-gather it: But R. Hisda said in Abimi's name: All agree, if he sprinkled below what should be sprinkled above, that he does not re-gather it, and all the more if he sprinkled above what should be sprinkled below, since the blood above runs down below. (1) They disagree only where he sprinkled without what should be sprinkled within, or within what should be sprinkled without. (2) R. Jose holds, He must not regather it, and R. Simeon rules: He must regather it. R. Nahman b. Isaac said: We have also learnt to the same effect. R. Judah said: [This is the law of the burnt-offering:] it is that which goeth up [on its firewood upon the altar all night unto the morning]: (3) here you have three limitations: It excludes [an animal] slaughtered at night; it excludes [an animal] whose blood was spilt; and it excludes [an animal] whose blood was carried out beyond the hangings: if any one [of these] ascended [the altar], it descends. (4) R. Simeon said: ‘Burnt-offering’: I only know [this] of a fit burnt-offering; (5) whence do I know to include one which was slaughtered at night, or whose blood was spilt, or whose blood passed without the hangings, or who[se flesh] spent the night [away from the altar], or who[se flesh] went out, or the unclean, or which was slaughtered [with the intention of burning its flesh] after time or without bounds, or whose blood was received and sprinkled by unfit [priests]; or whose blood was applied below [the scarlet line] when it should have been applied above, or above when it should have been applied below, or without when it should have been applied within, or within when it should have been applied without; or a Passover-offering or a sin-offering which one slaughtered for a different purpose, (6) — whence do we know [to include all these]? From the phrase, ‘the law of the burnt-offering,’ which intimates one law for all burnt-offerings, [viz.,:] that if they ascended, they do not descend. You might think that I include also a roba’ and a nirba’, ‘ (7) one set aside [for an idolatrous sacrifice] or worshipped; a [harlot's] hire or the price [of a dog]. (8) or a hybrid, or a trefah, or an animal calved through the cesarean section? The text however states ‘it is that’. (9) And why do you include the former and exclude the latter? I include the former, because their disqualification arose in the sanctuary, while I exclude the latter whose disqualification did not arise In the sanctuary. At all events, he teaches [the cases where] one sprinkled below what should be sprinkled above, or above what should be sprinkled below, and R. Judah does not disagree. What is the reason? Is it not because the altar has received it? (10) which proves that one cannot re-gather it. R. Eleazar said: The inner altar sanctifies the unfit. (11) What does he inform us: We have learnt it: ‘that which should be applied within’, etc.? — If [I drew my information] from there [only], I would say that it applies only to blood, which is eligible for it; (12) but [if one threw] the fistful [of flour on the inner altar], which is not eligible for it at all, (13) I would say that it is not so. Hence he informs us [otherwise]. (14) An objection is raised: If strange incense (15) ascended the altar, it must descend, because only the outer altar sanctifies the unfit, in the case of such as are [otherwise] eligible for it. (16) Thus, only the outer one, but not the inner one? — Answer it thus: If strange incense ascended the altar, it must descend, for the outer altar does not sanctify the unfit save in the case of what is [otherwise] eligible for it; but the inner [altar sanctifies] both what is eligible and what is not eligible for it. What is the reason? One [the outer altar] is [but as the] pavement, (17) while the other [the inner altar] is a service vessel. (18) MISHNAH. IF ONE SLAUGHTERS THE SACRIFICE [INTENDING] TO SPRINKLE ITS BLOOD WITHOUT. OR PART OF ITS BLOOD WITHOUT; TO BURN ITS EMURIM (19) OR PART OF ITS EMURIM WITHOUT; TO EAT ITS FLESH OR AS MUCH AS AN OLIVE OF ITS FLESH WITHOUT, OR TO EAT AS MUCH AS AN OLIVE OF THE SKIN OF THE FAT- TAIL (20) WITHOUT. IT IS UNFIT, AND DOES NOT INVOLVE KARETH. (21) [IF HE SLAUGHTERS IT, INTENDING] TO SPRINKLE ITS BLOOD OR PART OF ITS BLOOD ON THE MORROW, TO BURN ITS EMURIM OR PART OF ITS EMURIM ON THE MORROW, TO EAT ITS FLESH OR AS MUCH AS AN OLIVE OF ITS FLESH ON THE MORROW, OR TO EAT AS MUCH AS AN OLIVE OF THE SKIN OF ITS FAT-TAIL ON THE MORROW, IT IS PIGGUL, AND INVOLVES KARETH. (22) GEMARA. Now it was thought that the skin of the fat-tail

(1). In any case; hence it is almost as though he sprinkled it below.
(2). ‘Within’ and ‘without’ means on the inner and the outer altars respectively.
(3). Lev. VI, 2.
(4). From the passage, ‘which goeth up on its firewood upon the altar all night’ the Rabbis deduce that once it ascends the altar it must not be taken down all night. But the three words in Hebrew which are rendered ‘it is that which goeth up’ are really superfluous, and therefore are interpreted as excluding three cases, as enumerated in the text, from the operation of this law.
(5). That if it goes up, it does not descend.
(6). Sc. as burnt-offerings.
(7). A male animal and a female animal respectively used for bestiality.
(8). Referring to Deut. XXIII, 19: Thou shalt not bring the hire of a harlot, or the price of a dog, into the house of the Lord thy God for any vow.
(9). Heb. zoth, a limitation excluding these.
(10). And thus sanctified it, in the sense that it cannot be collected for re-sprinkling.
(11). That if they ascend, they do not descend, though the Scriptural text refers only to the outer altar.
(12). For some blood, though that particular blood should not have been applied there.
(13). Flour is never burnt on the inner altar.
(14). That flour is not removed.
(15). The incense of a private and votive mealoffering. Scripture permits incense only at public sacrifices.
(16). V. infra 83b.
(17). It is an immovable un-anointed erection of stone.
(18). It was moveable, and consecrated by anointing, like all other service vessels. Therefore its sanctity and sanctifying powers are greater.
(19). V. Glos.
(20). V. Gemara.
(21). Even if one actually eats it without.
(22). Even if one eats it in the proper time.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source